?מי אני
קצת עליי
שמי אלה דר ואני מוסיקאית, זמרת ויוצרת.
נולדתי בשנת 1970 בירושלים. כבר בגיל 5 ניבאו לי קריירה כפסנתרנית, אך אחרי 7 שנים של לימוד לקחתי צעד אחורה והתמקדתי בדברים אחרים. הייתי פעילה פוליטית ולאחר האוניברסיטה שיניתי כיוון ולמדתי צילום ולאחר מכן מולטימדיה. עסקתי בצילום בעיקר כאומנות וכמדריכה ופיתחתי תוכניות לימוד בתחום, אך משהו היה חסר לי.
שנים רבות הסתרתי מהעולם כולו את אהבתי לשירה. אהבתי לשיר ותמיד שרתי כשאף אחד לא בבית עם לורד כמיקרופון בקולי קולות. אבל קולי קולות שרק אני שמעתי.
לקח לי עוד כמה שנים עד שיצאתי מהקונכייה והסכמתי להודות בפה מלא, שזוהי אהבתי ושזה התחום בו אני רוצה לעסוק.
למדתי פיתוח קול עם מספר מורים בירושלים ואז הבנתי שכדי להתפתח בתחום עליי לעשות צעד משמעותי יותר.
עברתי למרכז והתחלתי ללמוד מוסיקה בביה”ס למוסיקה רימון ברמת השרון.שם התחלתי גם לכתוב מוסיקה, דבר שנראה לי הדבר הקסום ביותר שיכול להיות, האמנות הטהורה ביותר שקיימת, ופתאום גם אני יכולה. זה היה גילוי מרעיש ומרגש.
כל אחד יכול לשיר
כאשר אני עובדת עם תלמיד/ה והגיל לא משנה זה יכול להיות בגיל 12 וגם בגיל 60 וכל הגילאים שבאמצע, תמיד יש מפגש עם האני הפנימי, שמעבר לטכניקה, שמעבר ללימוד הנשימה, העמידה, היציבה, הדיקציה ועוד כל מיני כהנא וכהנא תחומים טכניים, והדבר הנוסף הזה הוא שמבדיל בין אחד לשניה, וזה מה שהופך את המסע של פיתוח הקול לכל כך מרתק ומעניין עבורי.
פיתוח קול
במסגרת לימודיי הפיתוח קול התודעתי לשיטות לימוד רבות, על ידי מורים מצוינים, שנתנו לי כל אחד את האני מאמין שלו. כאשר המורה שלי דאזעידית אשלאמרה לי ואמרה לי שוב ושוב, כי אני צריכה להתחיל ללמד פיתוח קול, קצת חששתי. מי אני ומה פתאום. אבל כעבור זמן מה, כאשר התחלתי את צעדיי הראשונים ראיתי ש”יש לי את זה”. והאמת מורה טוב יכול ללמד אותך הכל. אבל גם אם תהיה הפסנתרן הכי מדהים בעולם, זה לא יהפוך אותך למורה נהדר. ואני מסתבר יודעת ללמד. ועשיתי זאת שנים רבות ובהרבה תחומים.יש קסם בללמד בנאדם לשיר. ואני נהנית מכל רגע בעבודתי זו.
לשיר זה הדבר הכי פנימי ועמוק שיש לנו בני האדם. ועל כן, כאשר אנחנו מחליטים גם לעבוד ולפתח אותו זה מפגיש אותנו עם הרבה דברים אישיים ולעיתים מוסתרים.
המוסיקה שלי
העבודה על האלבום הייתה אחת השנים היותר קסומות שהיו לי. עבדתי עם מיטב המוסיקאים, שעשו לי בית ספר נוסף למוסיקה. וכל השירים הרבים שנכתבו לאורך השנים נלקחו, נבחרו מתוכם 12 ופתאום הפכו להיות יצירות מופלאות (וסליחה על השיבוח העצמי אבל אני מאוהבת באלבום שלי – ותודה רבה לאלדד ציטרין שהפיק ועיבד מוסיקלית את האלבום).
לאחר מכן הייתה גם העבודה על ההופעה. ושוב, הנאה צרופה. לשיר את השירים שלי. זה היה קסם, פתאום לשיר אותם עם הרכב. ואז כמובן החלק המהנה ביותר – ההופעות. הופעתי בתיאטרון תמונע ובתיאטרון גבעתיים וכמובן בבארבי ובעוד כמה מקומות ברחבי תל אביב ומחוצה לה.
אין כמו ההרגשה שקהל יושב ומקשיב לך. זה אחד הרגעים היותר מרגשים שיש.